בין יתר המפגשים שנערכו בפסטיבל מטולה בשנת 2008, השתתפתי גם בארוע הוקרה לזכר המשוררת זלדה. פתחתי דבריי בקריאת השיר "כרכום של שדות" שזלדה כתבה והקדישה לחברתה הטובה ביותר, ירדנה כהן.
ירדנה, בתו של פנחס כהן, מייסד ביה"ס הריאלי וגן החיות בחיפה, זכתה בפרסים רבים, ביניהם, פרס היובל על מפעל חיים מטעם משרד החינוך. עד היום, כשהיא כבר נושקת לגיל מאה, היא יורדת לסטודיו שלה ומלמדת מחול. אני מכירה את ירדנה כל חיי, ואוהבת אותה מאוד. ירדנה בת דודה של אמא שלי. אביה, פנחס, גדל במטולה, והיה אחיו של סבי, אהרון כהן, הבן הבכור של מטולה. כשסיפרתי לה שאשתתף בפסטיבל המשוררים במטולה היא התרגשה מאוד. שלושה שבועות אחר כך, ביום הולדתה ה-98, הפתעתי אותה בהקלטות ובתצלומים. אני מאחלת לראש השבט היקרה שלנו, ירדנה, בריאות טובה, והמשך יצירה פוריה ב"מקדש המחולות". ובברכת כהנים תבורכי, אמן!
עִם ירדנה כהן ביום הולדתה ה-98 (1.7.2008)
עִם ירדנה כהן בטקס הענקת פרס ישראל על מפעל חיים (20.4.2010)
ביום העצמאות ה-62 למדינת ישראל, באפריל 2010, זכתה ירדנה כהן בת המאה בפרס ישראל על מפעל חיים במחול. אני מצדיעה לה! *
ב-23 בינואר 2012, הלכה לעולמה הכוהנת הגדולה, נסיכת הריקוד היקרה, ירדנה כהן. עכשיו היא מחוללת בגן עדן, מלמדת את המלאכים לרקוד. יהי זכרה ברוך!
בטעינה...